בעבודתי בקליניקה אני פוגשת ילדים רבים עם דיספרקסיה וורבלית, קושי בתכנון הדיבור, או בשפה מקצועית עדכנית: CAS – Childhood Apraxia of Speech.
בכתבה זו אפרט על מה מאפיין ילדים אלו, וכיצד נוכל לעזור להם לדבר.

 

אז מהי דיספרקסיה או אפרקסיה?

מדובר בקושי בתכנון, במקרה של ילדים המגיעים אליי לקליניקה, קושי בתכנון הדיבור. ילדים אלו מתחילים לדבר מאוחר, לעתים נתקעים זמן רב באותו השלב (למשל אומרים רק "אבא" במשך חודשים רבים, ואינם רוכשים מילים נוספות). הדיבור שלהם אינו ברור, הם מצליחים להפיק מעט מאוד תנועות ועיצורים. לפעמים אומרים מילים שלמות עם תנועות בלבד, למשל  aee  = "רכבת", aio = עפיפון. לפעמים הם מזיזים את השפתיים והפה כאילו רוצים לומר משהו, אך לא יודעים מה עליהם לעשות כדי להגיד את המילה. בנוסף, לעתים תהיה שונות רבה, פעם אחת אולי יצליחו לומר מילה ברורה, אך בפעמים אחרות יתקשו.

לרוב להוריהם ולסביבה קשה להבין את כוונת הילד, ובשלב מסויים גם הילד עצמו יכול לחוות תסכול מכך שלא מבינים אותו.

 

למה הם מתקשים?

רובנו מדברים ועושים זאת ללא קושי ומאמץ, אך בפועל מדובר בפעולה מאוד מורכבת. על מנת לדבר, המוח נדרש לתכנן רצף של פעולות מתואמות ומתוזמנות. עליו לשלוח פקודות לשרירים מסויימים (למשל, לשרירי הפנים, השפתיים, הלשון, החיך, מיתרי הקול), להתכווץ ולהשתחרר במהירות, בדיוק, בקצב ובזמן המתאים, בתיאום עם הנשימה.

​

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

נשמע מסובך, נכון? למרות המורכבות, לרוב בהתפתחות ילדים לומדים לדבר בגיל מאוד צעיר. תינוקות מתנסים במלמול ובהפקת קולות, מרגישים ושומעים את הפידבק שיוצא מפיהם. בנוסף, הם שומעים ורואים את המבוגרים אומרים מילים, וכבר  לפני גיל שנה מצליחים לחקות את הדיבור ולמלמל.

סביב גיל שנה ועד שנה וחצי, נצפה לרכישה של מילים ראשונות. כמובן שבהתחלה המילים אינן שלמות, (למשל ba ל"בובה"), אך בהדרגה היכולת משתכללות וילדים מדברים באמצעות מילים שלמות ובהמשך משפטים.

לילדים עם דיספרקסיה, קושי בשלב הראשוני הזה של תכנון התנועה, והם לא מצליחים להתבטא כמו בני גילם.

​

כיצד נעזור לילדים עם דיספרקסיה?

קודם כל, חשוב לפנות לקלינאי תקשורת שעובד עם ילדים בגיל הרך על מנת לבצע אבחון מדוייק ולהתחיל בתהליך טיפולי. על מנת לשלול בעיית שמיעה, חשוב גם לבצע בדיקת שמיעה מסודרת במכון שמיעה. קלינאי התקשורת יזהה את השלב ההתפתחותי המדוייק שבו ילדכם נמצא, ביחד עם המאפיינים האישיים שלו, וייתן הנחיות מדוייקות להמשך תרגול בבית.

בגילאים הצעירים הטיפולים מתבצעים באווירה משחקית ונעימה. לעתים נעשה שימוש בשיטות ייחודיות כדי לעזור לילד להגיע להפקה מדוייקת למשל של המילה. למשל, בשיטת הפרומפט (prompt) המטפל מספק לילד מידע מוטורי ותחושתי שעוזר לו לדבר ברור יותר.

 

ומה אפשר לעשות בבית?

כאמור הדרכה מדוייקת רצוי לקבל מקלינאית התקשורת שמכירה את ילדכם.

הנה כמה המלצות כלליות  שיכולות לעזור בבית, לילדים שנמצאים בשלב המילים הראשונות:

​

1. הפקת קולות - בעת משחק עם הילד, הדגישו גם קולות שקלים יותר להפקה, למשל "בום, אוי, הופה, הן הן, טוטו". לילדים בד"כ קל להתחיל לחזור על קולות כאלו מאשר על מילים ארוכות יותר. אפשר לשחק ולהפיק קולות שונים במהלך משחק עם חיות, מכוניות,
או סתם להשתעשע במשחקי קולות.

​

2. התייחסו לדברי הילד - תחזרו בקול על מה שהילד אומר, וגם על המילה הנכונה בשפת המבוגרים, בהתאם להקשר. למשל ba = " בה, נכון, זאת בובה! הבובה יושבת".
Uu –"אוו  מטוס, המטוס טס", וכדומה.
השתדלו לחזור גם על ההפקה של הילד וגם על המילה הנכונה מספר פעמים.

​

3. תעזרו לילדכם להביע את עצמו גם באמצעים אחרים – תדגימו ג'סטות מגוונות (תנועות עם הידיים כמו "ביי, לישון, נגמר, איפה..").
תבקשו שיראה לכם למה מתכוון, שיראה בתמונה, ימצא חפץ שקשור לנושא וכד'.

​

4. המשיכו להעשיר את השפה של הילד - הקפידו לדבר עימו, גם אם עדיין אינו מדבר בעצמו. תתארו במילים את הפעולות שלכם, את הדברים שמעניינים את הילד, דברו על חוויות שהיו ועל מה שעתיד לבוא.
 

​

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

​

​