דו לשוניות בילדות: מדריך להורים
מאת דנה סמילין, קלינאית תקשורת
ילדים רבים בארץ ובעולם הם דו לשוניים, כלומר חשופים מילדות לשתי שפות. במהלך עבודתי כקלינאית תקשורת, פגשתי משפחות דו לשוניות רבות ומגוונות שהגיעו להערכה ולטיפול בנושא של קשיי שפה, דיבור ותקשורת אצל ילדיהם. למשל הוריו של ע', ילד בן שנתיים שהתפתחותו תקינה, מדברים בשתי שפות שונות בבית (צרפתית ועברית). הם פנו לקלינאית תקשורת כדי להתייעץ האם כדאי להמשיך לדבר בשתי השפות וכיצד לעשות זאת. הוריה של א', ילדה בת 5 שמתקשה להביע את עצמה בשתי השפות, התלבטו לגבי בחירת השפה המתאימה ביותר בטיפול. א' מדברת עם הוריה בשפה הרוסית בבית, וחשופה לשפה העברית בגן. ל', בת 2:6, מתגוררת עם הוריה בשליחות במקסיקו, והם הגיעו לקלינאית תקשורת בארץ כדי לבדוק את יכולות השפה והדיבור של ל' בשפה הראשונה שלה (רוסית).
במפגשים אלו ההורים העלו שאלות רבות שהטרידו אותם:
באיזו שפה רצוי שכל הורה ידבר?
האם חשוב להקפיד על הפרדה בין השפות?
כיצד משפיעה דו לשוניות על ההתפתחות השפתית, ומה עושים במקרה של קושי ברכישת השפה והדיבור?
הכתבה הנוכחית תענה על שאלות אלו בהתבסס על ממצאים ממחקרים בתחום.
כיצד לבחור באיזו שפה לדבר עם הילדים בבית?
קודם כל, חשוב להבין כי שפה היא לא רק דיבור, אלא דרך התקשורת שלנו עם העולם. לשפה יש קשר ישיר לזהות האדם, כיצד האדם מגדיר את עצמו ולאיזו חברה ותרבות הוא משתייך. השפה מחברת אותנו לשורשים ולמקורות שלנו, לילדות, לזכרונות הילדות ולניחוח הרגשי שאופף אותם. אני חייבת להודות כי לאחרונה, בעקבות הולדתה של בתי, הבנתי בצורה עמוקה יותר את הקשר הרגשי שיש לשפת האם. אלה שירי הילדות ששמעת בילדותך, וכעת אתה שר לילדיך. אלה הערכים שהקנו לך והתרבות שגדלת עליה. אלה הספרים והסיפורים ששמעת אין ספור פעמים בילדותך, וכעת הגיע תורך להקריא (מאותם העמודים הישנים אם התמזל מזלך ואוצר זה נשמר... ).
ולכן רצוי של הורה ידבר עם ילדיו בשפה שהכי נוחה וזורמת לו, השפה שבה הוא שולט הכי טוב. השפה שמחברת אותו לשורשים שלו, לילדות ולתרבות שגדל עליה.
האם חשוב להקפיד על הפרדה בין השפות?
הדעות לגבי שאלה זו אינן אחידות. קיימת גישות שדוגלת בהפרדה בין השפות, למשל "הורה אחד – שפה אחת", שממליצה כי כל הורה ידבר עם ילדיו רק בשפת האם שלו. גישה נוספת להפרדה בין השפות הינה "סביבה אחת – שפה אחת", למשל שפה אחת בבית ושפה נוספת בגן.
אך המציאות היא יותר מורכבת, ביום יום קיימות גם סיטואציות מעורבות, שבהן שני ההורים מדברים אחד עם השני (באחת משתי השפות או אף בשפה שלישית), או כשכל המשפחה נמצאת יחד ורצוי שכולם יבינו אחד את השני. בנוסף, חשוב לדעת כי המעבר משפה לשפה (Code switching/ mixing) הוא טבעי לדו לשוניים, ולא בהכרח מצביע על יכולת שפתית פחות טובה.
לכן רצוי שכל משפחה תבחר את המתאים לה ותחליט עד כמה להפריד בין השפות ובאילו סיטואציות יום יומיות להשתמש בכל שפה.
האם דו לשוניות גורמת לאיחור ברכישת השפה?
בתשובה לשאלה זו, נפריד בין שני סוגים של דו לשוניות:
בדו לשוניות סימולטאנית - במצב זה שתי השפות נרכשות יחד, מלידה או מגיל מאוד צעיר (למשל כשכל הורה מדבר בשפה אחרת, או שפה אחת בבית ושפה שנייה במעון). ברכישה בו זמנית זו, לא אמור להיות איחור משמעותי בהתפתחות השפה והדיבור. ילדים שרוכשים בילדותם שתי שפות עוברים דרך אותם שלבי ההתפתחות כמו ילדים שרוכשים שפה אחת, וקצב הרכישה הוא דומה. למשל, נצפה שגם ילדים דו לשוניים יתחילו להביע מילים ראשונות עד גיל שנה וחצי, וצירופי מילים סביב גיל שנתיים. אוצר המילים בדרך כלל יהיה מעורב, ויכלול מילים משתי השפות. יחד עם זאת, חשוב לזכור כי גם ברכישה של שפה אחת ישנה שונות רבה בין הילדים, יש ילדים שלומדים שפה מהר יותר מאחרים. חשוב לדעת כי אוצר המילים של ילדים דו לשוניים בכל אחת מן השפות קטן יותר מאשר אוצר המילים של ילדים שמדברים בשפה אחת. אבל כשבודקים את סך כל המילים שילדים דו לשוניים מכירים, בשתי השפות יחד, מגיעים לאותה כמות המילים כמו אצל ילדים שמדברים בשפה אחת.
בדו לשוניות עוקבת – השפות נרכשות אחת אחרי השנייה. כלומר, הילד מתחיל לרכוש שפה אחת, ולאחר מכן נחשף לשפה השנייה. למשל, כשההורים מדברים בשפה אחת בבית, ולאחר גיל שלוש הילד רוכש שפה נוספת בגן. בניגוד לדעה הרווחת שילדים רוכשים שפה שנייה מהר וכמו ספוג, בפועל תהליך הרכישה התקין של השפה השנייה הוא הדרגתי ונמשך זמן רב. ילדים דו לשוניים עוקבים מגיעים לשליטה טובה בשפה השנייה בממוצע רק לאחר כ- 2-5 שנים מתחילת החשיפה. גם כאן ישנה שונות רבה בין הילדים שמושפעת מיכולות חברתיות, קוגניטיביות ושפתיות, המוטיבציה של הילד והיחס שלו ושל הסביבה לכל אחת מהשפות. ככל שנחשפים יותר למודל של שפה תקינה ועשירה, והילדים מתרגלים את השפה החדשה בתקשורת ומשחק עם בני גילם – כך היכולות הולכות ומשתכללות.
במקביל רצוי להמשיך לשמר את השפה הראשונה, כדי שהילד יוכל להנות מהיתרונות של דו לשוניות, וביניהם: תקשורת מילולית טובה עם משפחתו (הקרובה והמורחבת), חשיפה לשתי תרבויות, הזדמנויות רבות ומגוונות בתחום החברתי והלימודי, אפשרויות תעסוקה בעתיד, יכולות מפותחות של מודעות פונולוגית וגמישות מחשבתית ועוד..
מה עושים במקרה של ילדים דו לשוניים שמתקשים לרכוש שפה?
כשעולה חשד לאיחור או לקושי בשפה, בדיבור או בתקשורת, מומלץ לפנות לאבחון מסודר של קלינאי תקשורת. במקרה של ילדים שחשופים למספר שפות, רצוי לפנות לקלינאי תקשורת דו לשוני, המכיר את שתי השפות של הילד. הסתכלות רק על אחת מן השפות תראה תמונה חלקית, ועלולה להוביל לאבחון לא מדויק. כדי שתתקבל תמונה מלאה, חשוב לספר לקלינאי התקשורת על ההתפתחות בכל אחת מן השפות, כמה זמן הילד חשוף לכל שפה, עם מי הוא משתמש בה ובאילו סיטואציות.
קשיים שפתיים יופיעו בדרך כלל בשתי השפות, לעומת מצב של חשיפה מועטת מדי, שבו נצפה ליכולות שפתיות טובות באחת מן השפות.
בעבר כשלילדים היו קשיים ברכישת השפה, נהגו להמליץ להוריד שפה אחת. עם זאת כיום ידוע כי דו לשוניות אינה גורמת לקושי משמעותי יותר מאשר רכישה של שפה אחת, ובמקרים מסוימים אף יכולה לעזור לילדים שמתקשים. למשל, כשמבנה שפתי קל יותר לרכישה באחת מן השפות, ילדים שרוכשים שתי שפות מעבירים את היכולת להשתמש בו גם לשפה השנייה שלהם. מושג שכבר נלמד בשפה הראשונה - ילמד מהר יותר בשפה השנייה. לכן גם במקרים של ילדים דו לשוניים המתקשים ברכישת השפות, לא מומלץ להוריד שפה, אלא להמשיך בחשיפה עקבית ועשירה לשתי השפות.
ומה לגבי ילדים דו לשוניים שזקוקים לטיפול של קלינאי תקשורת?
לאחרונה ארגונים עולמיים של קלינאי תקשורת ממליצים כי גם הטיפול יכלול התייחסות לשתי השפות של הילד, כדי לשפר את היכולת לדבר ולתקשר בשתי השפות.
לכן גם במצב זה רצוי לפנות לקלינאי תקשורת דו לשוני, הדובר את שתי השפות של הילד וביחד עימו להחליט על שילוב השפות בטיפול.